בשנת 2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש, אשר נועד לייעל את הליכי גביית חובות מיחידים וחברות חייבים במדינת ישראל. חוק זה חולל למעשה שינוי מהותי וחשוב בהליכי פשיטת רגל כפי שהכרנו אותם עד הרפורמה. מטבע הדברים בד בבד עם החקיקה החדשה נוצר גם עולם מושגים חדש ושונה אשר אותו חשוב להכיר.
לכן במדריך זה, בחרנו לספק לכם מילון מושגים שמשווה בין המושגים שהיו נהוגים בשימוש במסגרת הליכי פשיטת רגל בעבר, לבין המושגים המרכזיים הנמצאים בשימוש כיום בהקשר של הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי במתכונתם הנוכחית. שלא נצטרך!
חוק חדלות פירעון מול פקודת פשיטת רגל – מושגי היסוד
להלן המונחים המרכזיים שהיו הנפוצים בשימוש בהקשר של הליכי פשיטת רגל עד לשנת 2019:
פושט רגל / פשיטת רגל
מושג שכיח שהיה רלוונטי מתוקף פקודת פשיטת הרגל, שמשמעו יחיד או תאגיד שאין לו יכולת לפרוע את חובותיו לנושיו.
פקודת פשיטת הרגל (או בראשי התיבות שלה – פש"ר)
החוק המקורי שהתייחס לטיפול בחייבים פושטי רגל ולהליכי הגבייה מולם, אשר נחקק בשנת 80' של המאה הקודמת.
פקודת פשיטת הרגל הייתה בתוקף עד חודש ספטמבר בשנת 2019, קרי המועד בו נכנס חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש לתוקפו.
למותר לציין כי הליכי פשיטת רגל אשר הטיפול בהם החל טרום מועד זה, ממשיכים להתנהל על פי ההוראות בפקודת פש"ר ואילו הליכי פשיטת הרגל שהחלו החל מה – 15 בספטמבר 2019, נקראים הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ומטופלים על פי הוראות חוק חדלות פירעון הנוכחי.
מונחים מרכזיים הנמצאים בשימוש בהקשר של הליכי חדלות פירעון
חייב (חייבים יחידים / תאגידים חייבים)
המינוח הנוכחי בו משתמשים בהקשר של חדלות פירעון וגביית חובות.
חדלות פירעון
חדלות פירעון היא מצב שבו יחידים או תאגידי (חברות) אינם יכולים עוד לעמוד בהתחייבויותיהם הפיננסיות כלפי נושיהם ולשלם את חובם במועד המוסכם.
ישות חדלת פירעון היא גם זו שסך התחייבויותיה עולה על שווי נכסיה וממונה.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח 2018
זהו דבר חקיקה אשר נחקק ב – 2018 ונכנס לשימוש החל מה – 15 בספטמבר 2019.
כאמור, חוק זה בא להחליף את פקודת פשיטת הרגל שהיתה בשימוש עד אז ובו קיימות הוראות שנועדו להסדיר את דרך הניהול של הליכי חדלות פירעון של חייבים יחידים וחייבים שהם תאגידים (חברות).
מושגים הנוגעים לרשויות המשפטיות המטפלות בהליך
להלן המינוח שהיה נפוץ בשימוש בהקשר של הטיפול המשפטי בהליכי פשיטת רגל עד לשנת 2019:
רשות האכיפה והגבייה
זוהי רשות מנהלית אשר הוקמה בשנת 2009, על תקן יחידה במשרד המשפטים, שאמונה על אכיפת ההחלטות השיפוטיות השונות וגביית קנסות וחובות.
רשות האכיפה והגבייה כוללת את מערכת ההוצאה לפועל ואת המרכז לגביית קנסות.
מונחים מרכזיים בהקשר של הטיפול המשפטי בהליך חדלות פירעון
הממונה על הליכי חדלות פירעון
זוהי הרשות המנהלית מטעם מדינת ישראל שאמונה כיום על הניהול של הליכי חדלות פירעון של חייבים יחידים והיא אחראית לפעול לשמירת האינטרס הציבורי, להוציא אל הפועל את הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
הממונה על הליכי חדלות פירעון מחליף כיום את כונס הנכסים הרשמי (כנ"ר) במלאכת ניהולם של הליכי חדלות פירעון עבור יחידים שחובותיהם עולים על 150,000 ש"ח, תחת פיקוחו של בית משפט השלום.
רשם ההוצאה לפועל
על פי סעיף 188 בחוק חדלות פירעון החדש, רשם ההוצאה לפועל הינו הגורם הראשי המוסמך לנהל את הליכי חדלות פירעון מול חייבים יחידים שחובם נמוך מ – 150,000 ש"ח.
לשכת חדלות פירעון
בעקבות תחולת החוק החדש, נוספה לסמכויות הגבייה הרגילות של לשכת ההוצאה לפועל, גם סמכות לטיפול בהליכי חדלות הפירעון של חייבים.
קיימות שש לשכות חדלות פירעון כיום בארץ הפזורות במחוזות השונים.
נאמן בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי
הנאמן הוא עורך דין או רואה חשבון מהסקטור הפרטי, אשר מונה מטעם בית המשפט לריכוז נכסיו של החייב בקופת נשייה, מימוש נכסים ומכירתם כחוק, לשם הגדלת ההון בקופה ניתן יהיה להשיב לנושים בעלי החוב.
הנאמן פועל מטעם הממונה על הליכי חדלות פירעון אולם הוא אחראי גם על מימוש הצו לשיקום כלכלי לטובת החייב במקביל להגנה על טובתם של הנושים.
מושגים הנוגעים לצדדים בהליכי חדלות הפירעון
להלן המושגים הנמצאים בשימוש כיום בהקשר לצדדים המעורבים בהליכי חדלות הפירעון:
נושים
יחידים או תאגידים בעלי חוב – קרי הישויות שלהן החייב חב כספים או רכוש במסגרת חוב תמורת מוצרים, סחורה או שירותים שטרם שולם, או במסגרת התחייבות מותנית או עתידית.
נושים בדין קדימה
נושים שחובם זוכה לקדימות על פני חובם של נושים אחרים, על פי הוראות החוק.
למשל נושים שהחייב חייב להם שכר עבודה, חוב מזונות או חוב למס הכנסה.
נושים מובטחים
נושים שהחייב קיבל מהם כספים בכפוף למשכון של בטוחה כלשהיא.
למשל, בנק למשכנתאות שמולו משועבדת דירה כבטוחה לתשלום הלוואת המשכנתא.
קופת נשייה
זוהי הקופה שאליה מועברים כל כספי החייב שרוכזו במסגרת הליך חדלות הפירעון (גם תשלומים מהחייב וגם הנכסים שהנאמן מימש).
בתום ההליכים, הכספים בקופת הנשייה מחולקים בין הנושים על פי דין.
נכסי החייב
הכספים, נכסי הנדל"ן, החפצים, המשכורת, הזכויות בנכסים עתידיים וכל רכוש בעל שווי כספי אשר שייך לחייב.
הליכים המבוצעים מול החייב במסגרת החוק החדש
להלן מושגים הנמצאים בשימוש כיום בקשר להליכי חדלות פירעון:
צו לפתיחת הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי
הצו לפתיחת הליכים הינו "יריית הפתיחה" של הליך חדלות פירעון והוא ניתן מטעם הממונה על הליכי חדלות פירעון או לשכת ההוצאה לפועל בהתאם לגובה החוב. בעבר היה ידוע צו זה כ"צו כינוס נכסים".
גם החייב וגם הנושים שלו רשאים להגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון.
מדובר בצו שמקפיא כל הליך משפטי והליכי הוצל"פ קיימים שנפתחו כנגד החייב (מלבד הליכים פליליים).
במסגרת צו זה נקבע גם מוסר תשלומים חודשי, מגבלות שעתידות לחול על החייב, הוראות לניהול נכסי החייב, חובה להגשת דוחות, ועוד.
צו לשיקום כלכלי
צו שיקום כלכלי ניתן על ידי בית המשפט או הרשם בהוצאה לפועל לאחר שהחייב עובר תקופת בדיקה שבמסגרתה נבחנת התנהלותו הפיננסית, ובסופה מוגשות לרשם או לממונה מסקנותיו והמלצותיו של הנאמן שהוצמד לחייב במסגרת ההליכים.
צו זה קובע מה יהיה משך תקופת ההחזרים של החייב, איזה מנכסיו ימומשו לשם השבת חובות לנושים ובאיזה אופן, אילו הגבלות יחולו על החייב, איזה מחובותיו לא יופטרו בתום ההליכים ועוד.
צו הפטר
בתום הליכי חדלות פירעון ושיקום הכלכלי, כאשר החייב הוכיח את עמידתו בתנאים של צו השיקום הכלכלי, רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט ינפיק לטובת החייב צו למחיקת חובות העבר שלו שאין ביכולתו לפרוע.
