אילו כספים מוגנים בחדלות פירעון

במסגרת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי כל הנכסים שבבעלותו של החייב חדל הפירעון, מכונסים בקופת נשיה לטובת מימושם ותשלום חובות לנושים.

עולה השאלה אילו מבין נכסיו של החייב הם ברי מימוש לשם פירעון חובות בפשיטת רגל, והאם יש נכסים או כספים הנחשבים כמוגנים?

במאמר זה נסביר מהם כספים מוגנים בחדלות פירעון, ובאילו מצבים יכול בית המשפט להורות על הסרת ההגנות לטובת מימושם והחזר חובות.

מהי חדלות פירעון?

חדלות פירעון הינה מצב כלכלי בו נצברו לחובת אדם או חברה חובות גדולים, שאין באפשרותם לפרוע. במצב זה יש באפשרותם של החייב או מי מנושיו, להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אשר במסגרתם חלק מן החובות יושבו לבעלי החוב, ולאחריהם יינתן לחייב הפטר מיתרת חובותיו על מנת שיתאפשר לו לשקם את מצבו הפיננסי.

עבור חייבים שחובותיהם נמוכים מסכום של 150,000 ש"ח, הטיפול בבקשה יתבצע מול ההוצאה לפועל. בקשה לפתיחת הליכים עבור חייבים שחובם גבוה מ – 150,000 תטופל מול הממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים (הכונס הרשמי).

מה קורה לנכסיו וכספיו של חייב שהוגדר כחדל פירעון?

לאחר מתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי כנגד החייב, כל הליכי גביית החובות המתנהלים מולו מוקפאים עד תום הטיפול בהליכים.

במסגרת ההליכים, מגבלות פיננסיות שונות מוטלות על החייב, ביניהן: מגבלת שימוש בכרטיסי אשראי ומעבר לסטטוס של לקוח מוגבל בבנק. ההגבלות הללו לרוב נותרות בתוקף עד תום ההליכים. 

בשלב זה בית המשפט ממנה נאמן שיהיה אמון על ריכוז נכסיו הפיזיים והכספיים של החייב בקופת נשיה לשם מימושם והשבת חובות לנושים.

לאחר שהנושים יגישו לנאמן את תביעות החוב שלהם, הנאמן יידרש לבחון את יכולת ההחזר של החייב: מהו הסכום שביכולתו להשיב לנושים מתוך הכנסותיו השוטפות, ואילו נכסים שבבעלות החייב ניתן לחלק בין הנושים.

על סמך מסקנותיו והמלצותיו של הנאמן יינתן צו לשיקום כלכלי של החייב, אשר יתווה בין היתר את הסדר התשלומים הסופי מול הנושים, חובת התשלומים החודשית ואופן מימוש נכסיו של החייב.

במקביל נקבעים לחייב דמי מחיה, שאמורים להספיק לכלכלה בסיסית שלו ושל בני משפחתו, ומיתרת הנכסותיו השוטפות ינוכו התשלומים המיועדים לצמצום חובותיו, כמוזכר לעיל.

תקופת התשלומים במסגרת צו השיקום נפרסת על פני תקופה בת שלוש שנים, שלאחריה – במידה והחייב עמד בתנאי הצו במלואם, הוא יקבל הפטר על יתרת חובותיו.

אילו מבין נכסיו של החייב הם ברי מימוש וחלוקה לשם פירעון חובות?

ככלל, במסגרת הליכי חדלות פירעון רוב נכסיו של החייב הם ברי מימוש וחלוקה לטובת פירעון חובותיו, מול הנושים, למעט כמה חריגים. 

כספים בקופות גמל הם ברי מימוש תחת נסיבות מסוימות ובכפוף לאישורו של בית המשפט לאחר בחינת טיעוניו של החייב. גם סכומי כסף הצבורים בתוכניות חיסכון ניתן לממש לפני מועד הפדיון, אולם גם במקרה זה – בכפוף לכך שתינתן לחייב הזדמנות להציג את טיעוניו לבית המשפט העוסק בעניין חובותיו, ובאישורו של הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי בלבד.

נכסים מוחשיים שבבעלות החייב בזמן הליכי חדלות הפירעון ועד לקבלת ההפטר, הם ברי מכירה ופירוק לטובת פירעון חובות מול הנושים. כנ"ל לעניין זכויות לא מוחשיות שהינן רכושיות, כדוגמת חוב של צד ג' לחייב.

עם זאת, ישנם כספים מוגנים שלא ניתן לממשם במסגרת הליך זה ללא היתר מיוחד מבית המשפט, כגון דמי מחיה ונכסים הנחוצים לחייב ולמשפחתו לכלכלה בסיסית, וכן כספי פנסיה וכספי קופות גמל שנצברו לזכות החייב, אשר טרם הגיע מועד משיכתם כקצבה.

אולם תחת תנאים מסוימים גם כספים אלו ניתנים למימוש במסגרת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. על כך נרחיב בהמשך.

מהם נכסים מוגנים בהקשר של הליכי חדלות פירעון?

נכסים מסוימים שנמצאים תחת בעלותו של החייב, יחשבו כנכסים מוגנים שאין לחלקם לנושים בשום נסיבות. בין הנכסים הללו:

• כלי בית
• בגדים
• כלי מיטה
• כלי ומצרכי מזון
• תשמישי קדושה

יתרה מכך, לא ניתן לממש נכסים להם החייב זקוק לשם פרנסתו, בעלי חיים שבאחריותו, ופריטים כדוגמת: מחשב, טלוויזיה, מכונת כביסה, טלפון נייד או נייח, כל עוד מדובר בפריטים ששוויים אינו עולה על הסכום המרבי שהוגדר בחוק. הדבר נכון גם לגבי קצבאות אותן החייב מקבל מן המוסד לביטוח לאומי – הנחשבות גם הן בתור כספים מוגנים עד לתקרה המקסימלית שהחוק קובע.

האם כספי הפנסיה והגמל שלי מוגנים בהליך חדלות פירעון?

כאשר מדובר בחייב שבבעלותו כספי חיסכון בקרן פנסיה, ביטוח מנהלים ו / או קופת גמל, אין תשובה חד משמעית לשאלה: האם ניתן להנזיל ולממש את הכספים לטובת פירעון חובות מול הנושים בהליכי חדלות פירעון. כאמור, בהינתן תנאים ספציפיים, קיימת האפשרות למימוש של כספי הפנסיה של החייב לצורך כיסוי חובותיו.

עם זאת, באם קרן הפנסיה נועדה לתשלום הקצבה הקבועה של החייב בגיל פרישה וטרם הגיע מועד הפירעון של קרן הפנסיה, לא ניתן יהיה לממש את הכספים הצבורים בה.

לעומת זאת, במידה ומועד הפירעון של קרן הפנסיה עבר, או לחילופין – באם מדובר על כספים שאינם מוקצים לתשלום קצבת פנסיה חודשית, אלא כאלו שיועדו לפדיון חד פעמי, יוכל הנאמן האמון על ניהול נכסיו של החייב, להגיש לבית המשפט בקשה למימוש כספי החיסכון שלו.

היה והבקשה תאושר, כספי הפנסיה או הגמל של החייב יחולקו בין נושיו. באשר לתוכניות חיסכון כגון ביטוחי מנהלים, היה ולחייב ניתנה הזדמנות לשטוח את טענותיו לגבי מימוש הכספים הללו והם אינם מיועדים לקצבה בגיל פרישה, גם במקרה שטרם הגיע מועד פרעונה של תוכנית החיסכון, אפשר יהיה לממש את סכומי הכסף הצבורים בה בכפוף לקבלת אישור מן הממונה על הליכי חדלות פירעון (הכונס הרשמי).