פש"ר 45047-03-15 מיום 2.10.19
בפס"ד זה עסקנו באדם העונה על השם יוסי, אשר פתח עוסק עצמאי בתחום משלוחים והפצה. משך כ- 4 שנים, העסק הניב רווחים ויוסי פרנס עצמו בכבוד. לאחר מספר שנים החליט יוסי למנף את העסק ונטל מספר הלוואות לצורך רכישת כלי תחבורה והרחיב את תחומי ההפצה על מנת להתחייב לספקים רבים יותר. על מנת ל"מכור" את שירותיו ליותר ספקים החליט יוסי להוריד את תעריפי המשלוחים, ובדיעבד החלטה זו הביא להידרדרות בתזרים המזומנים של העסק ובפועל ההכנות לא הצליחו לכנסות את החזר ההלוואות שנטל יוסי. הדבר הכביד עליו כלכלית כך החלו להצטבר חובות., סכומי החזר ההלוואות לא הותירה לו, אלא ליטול עוד הלוואות מהחברות אשראי ונושים פרטיים אחרים, כך שהעניין התגלגל ככדור שלג שהחל לצבור פיגורים וריביות. חובותיו של יוסי נערמו לסך של כ- 1,500,000 ₪.
למרות שנעשו מחדלים בתיק, והחייבים לא הגיש דוחות חודשיים במלואם באופן רציף ואף פיגרו בעמידה בצו תשלומים החודשי, נעתר בית המשפט לבקשתם ואישר תוכנית פירעון מתונה בסך של 54,000 ₪ קרי סך של 1,500 ₪ *36 תשלומים.
בית המשפט נעתר לבקשת החייב בשים לב לנסיבותיו, גילו, מצב משפחות (נשוי + 2 קטינים) מימוש פוטנציאל השתכרותם, היעדר נכסים בני מימוש, התנהלות החייב בעת יצירת החובות ובמהלך ההליך, תום ליבו של החייב ומשך ההליך. יש לשים לב כי עסקינן בהשגת התכלית של דיני הפש"ר במקרה הספציפי.