סמכויות הנאמן בהליכי חדלות פירעון

במדריך זה נסביר מהן סמכויות הנאמן בהליכי חדלות פירעון על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, וכיצד הן באות לידי ביטוי הלכה למעשה במסגרת ההליכים. הנאמן הוא בעל תפקיד האחראי על יישום הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי של יחידים ותאגידים, על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח – 2018.

את הנאמן ימנה בית המשפט כאשר ניתן הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון מול החייב, והוא כפוף להוראות בית המשפט.

תפקידיו של הנאמן על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע כי הנאמן בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי נדרש מתוקף תפקידו לפעול לריכוז נכסי החייב היחיד בקופת הנשייה, לממש את נכסיו ולחלק אותם בין הנושים על פי סדר הנשייה.

במקרה שמדובר בנאמן שמונה מטעם בית המשפט לטפל בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי של חייב שהינו תאגיד, כחלק מתפקידו הוא יהא אחראי לפעול לפירוק החברה או לשיקומה הכלכלי, על פי הוראתו של בית המשפט בעת מתן הצו לפתיחת ההליכים. 

הכרעה בעניין תביעות חוב

תפקיד נוסף של הנאמן הוא להכריע בעניין תביעות חוב המוגשות על ידי נושיו של החייב.

ההכרעה בתביעות החוב מהווה נדבך מרכזי בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, היות ועל פיה נקבע שיעור הזכאות של כל אחד מן הנושים להשבת החוב מכספי קופת הנשייה. 

לשם כך פועל כאמור הנאמן לכינוס נכסי החייב בקופת הנשייה ולניהול הנכסים המכונסים בה. 

ככל שבית המשפט הורה על שיקומו הכלכלי של החייב, נדרש הנאמן לגבש את המתווה האופטימלי לשיקום החייב והוצאתו מן הכוח אל הפועל.

סמכויות הנאמן בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי של חברה

כאשר הנאמן ממונה מטעם בית המשפט שמוציא צו לפתיחת הליך חדלות פירעון כנגד תאגיד חייב, מועברות לידיו מכלול הסמכויות שהיו נחלתם של נושאי המשרות בתאגיד, המסייעות לו להוציא את תפקידו אל הפועל.

סעיף 46 בחוק חדלות פירעון קובע שכל בעלי התפקידים בתאגיד מצופים לשתף פעולה עם הנאמן באופן מלא כדי לאפשר לו למלא את תפקידיו כנדרש להבראתו הכלכלית של התאגיד.

בקשת מידע לטובת מימוש תפקדיו

בידי הנאמן נתונה הסמכות לחייב את כל מי שהיה בעל משרה בכירה בתאגיד לספק לו דוחות על מצבו הפיננסי של התאגיד, לרבות פירוט על הכנסים שבבעלותו של התאגיד, סך ההתחייבויות שלו וכן חובותיו, זהות נושיו, וכל מידע נוסף עשוי להידרש לו לטובת מימוש תפקידו.

סמכויות הנאמן הטעונות אישור מיוחד מבית המשפט

סמכויות הנאמן נועדו לאפשר לו לקבל החלטות שונות הנוגעות לתאגיד, גם אם יש בהן משום סיכון לפגיעה בנושים. אולם הפעלה של סמכויות מסוימות הנתונות בידי הנאמן, כפופה לקבלת אישור מיוחד מבית המשפט.

אלו הן פעולות שעשויות להיות בעלות השלכות מרחיקות לכת על עתידו של התאגיד, בעלי החוב של התאגיד, והפוטנציאל של הליכי חדלות פירעון לשרת את תכליתם.

סמכויות הנאמן שמחייבות קבלת אישור יעודי מבית המשפט מפורטות במסגרת סעיף 44 (א) לחוק חדלות פירעון, והן כדלקמן:

הגשת תביעה / הגנה בהליכים משפטיים בשמה של החברה

הליכים מסוג זה עשויים להיות סבוכים, ארוכים וכרוכים בעלויות כבדות ולכן מוטב כי הנאמן יגיע להחלטות בעניינם אך ואחר לאחר שניתנה לו הרשאה לכך מטעם בית המשפט.

העסקה של בעל תפקיד נוסף תומך בניהול הליך חדלות פירעון לצד הנאמן

הנאמן ממונה מטעם בית המשפט על סמך יכולותיו האישיות. לכן, הוא מצופה לבצע את תפקידיו בהליך חדלות פירעון באופן עצמאי למעט מקרים חריגים אשר נדרשים לעבור דרך בית המשפט.

פירעון חובות עבר מול נושים מסוגים ספציפיים

מפאת החשש שפירעון חובות לנושה מסוג ספציפי בלבד עשוי לגרום לריקון קופת הנשייה ולהתפרש בתור משוא פנים, נדרש אישור מבית המשפט לביצוע פעולה שכזו.

פשרות מול חייבים ונושים של תאגיד

הגעה לפשרה מול נושה או חייב של תאגיד לגבי היקף החוב ומוסר התשלומים של החזר החוב, עשויה להשפיע במידה רבה על סך הנכסים בקופת הנשייה ובכך לפגוע ביתר הנושים.

גם דחיית מועד הפירעון או מוסר התשלומים מול נושה מסוים עשויה לפגוע ביתר הנושים. לכן, במידה ועסקינן בפשרה עשויה להיות לה השפעה משמעותית על סך הנכסים בקופת הנשייה, הנאמן נדרש לבקש לפעולה זו אישור מיוחד מבית המשפט. 

סמכויות נוספות על פי חוק או לפי הנחיות בית המשפט הטעונות אישור

זוהי חלופה שנועדה להעניק לבית המשפט אפשרות להגדיר מהן הפעולות שידרשו אישור מיוחד ממנו על סמך הנסיבות הספציפיות בכל תיק. עם זאת, היא אינה רלוונטית בהקשר של פעולות שגרתיות של הנאמן.

זאת במטרה להימנע מהצרת צעדיו של הנאמן באופן גורף מדי, ובפרט במקרים שדורשים ממנו לבצע מהלכים מהירים יחסית כדי להימנע מפגיעה נוספת במצבו הפיננסי של החייב.

סמכויות נוספות בידי הנאמן בהליכי חדלות פירעון

להלן סמכויות נלוות הנתונות בידיו של הנאמן במסגרת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי:

לפי סעיף 47 בחוק

הנאמן רשאי לדרוש מכל אדם למסור לו נכסים ומסמכים שלדעתו לתאגיד ישנה הזכות לקבל לפי סעיף 47 בחוק.

לפי סעיף 48 בחוק

הנאמן רשאי לבדוק את נכסי התאגיד המוחזקים בידיו של גורם אחר לפי סעיף 48 בחוק.

לפי סעיף 49 בחוק

הנאמן מוסמך לבקש גישה לכל נתון אשר נוגע לענייני התאגיד, של תאגיד או לנושאי המשרות יש גישה אליו, לפי סעיף 49 בחוק.

לפי סעיף 50 בחוק

בכפוף לקבלת צו רלוונטי מבית המשפט, הנאמן רשאי לדרוש מן הבנקים למסור לידיו נתונים בנוגע לנכסי החייב, החובות שלו ועסקיו ואף לדרוש מרשות המיסים לספק לו נתונים הנוגעים לנכסי החייב לפי סעיף 50 בחוק.

על פי סעיף 281 (ד) בחוק – סעיף 51 בחוק

הנאמן רשאי ליזום חקיר בכפוף לקבלת צו מבית המשפט על פי סעיף 281 (ד) בחוק – סעיף 51 בחוק.

זהו צו אשר על פיו בית המשפט מספק בידי הנאמן סמכות לחקור את מי שקיים יסוד סביר להניח כי יש ברשותם מידע על הנכסים, ההוצאות, החובות, ההתחייבויות או הנושים של תאגיד (חברה) חייב, או שהם מחזיקים בנכסים או מסמכים של החברה.

באילו הקשרים הנאמן מוסמך לפנות ביוזמתו לבית המשפט?

הנאמן מוסמך לפנות ביוזמתו הוא אל בית המשפט ולבקש כי יינתנו הנחיות בכל נושא שקשור במילוי תפקידו בהליך חדלות הפירעון ושיקום כלכלי והפעלת סמכויותיו כחוק.

ככל שמדובר על בקשה שאינה קשורה בתביעות חוב ושיש בה משום פוטנציאל להשפעה על צד שלישי שאינו תאגיד, החייב או הנאמן, ידון בית המשפט בבקשת הנאמן אך ורק בהתקיים מכלול התנאים שלהלן באופן מצטבר:

• הנושא לא מצריך בירור עובדתי סבוך
• בירור הנושא הנדון בבקשה הכרחי למילוי תפקידו של הנאמן באופן מיטבי
• בירור הנושא לא אמור לחולל פגיעה עקרונית בזכויותיהם של בעלי הדין

סייגים סמכויות הנאמן

חשוב לדעת כי בתי המשפט נוהגים לאשר מתן צו לבקשת מידע מרשות המיסים לגבי נכסי החייב, רק בנסיבות יוצאות דופן וכאשר הנאמן יכול להוכיח כי אין אפשרות אחרת להשגת המידע הנחוץ במאמצים סבירים, וכי בעצם קבלת המידע אין כדי לחשוף את המקורות של רשות המיסים, או דרכי האיסוף של המידע, או לפגוע בחקירות של רשות המיסים.

בית המשפט עשוי גם לקבוע כי מסירת המידע תתבצע באופן שימנע את חשיפת המקורות שלו, הדיון בבקשה למתן צו כזה מתנהל בדלתיים סגורות ואף ללא נוכחותו של הנאמן בנסיבות מסוימות.