איך מגישים בקשה לחדלות פירעון?

חוק חדלות הפירעון החדש, שינה לחלוטין את תחום חדלות הפירעון, ובפרט, את כל הנוגע להגשת בקשה לחדלות פירעון. במאמר שלפניכם, נתחקה אחר שלבי הגשת הבקשה לחדלות הפירעון לפי החוק החדש, ונסקור את כלל האפשרויות העומדות בפני חברה או יחיד הניצבים בפני חדלות פירעון.

ב- 2019, נכנס לתוקף חוק חדלות הפירעון החדש אשר חולל רפורמה בתחום. החוק מעמיד במרכז חשיבותו את השיקום הכלכלי של הגוף החייב ואת חזרתו למסלול החיים הכלכלי בצורה המיטבית. משרדנו מציע סיוע במטרה להוביל לתהליך השיקום האופטימאלי. יעדנו הוא ליצור יחד את הליווי המקיף והמעמיק מרגע הגשת הבקשה לתחילת התהליך ועד לשלב ההבראה הכלכלית. על מנת שנבהיר את הליך חדלות הפירעון כפי שהוא מנוסח בחוק החדש (חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח – 2018),  נפרט את משמעות החוק ואת עיקרי התהליך.

מהי חדלות פירעון?

חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו החייב, כיחיד או כחברה, אינו מסוגל להחזיר את סך חובותיו במועד הרצוי, גם במידה ומועד זה טרם הגיע, או כאשר שווי נכסיו של החייב והכנסותיו קטן מסך הוצאותיו והתחייבויותיו. בתהליך חדלות הפירעון, מוסכמים היחסים בין החייב לבין הנושים וננקטים צעדים שונים במטרה להסדיר מחדש את מצבו הכלכלי. ככלל, קיימים הבדלים בין הוראות החוק החלות על חדלות פירעון של יחיד לבין אלו החלות על חדלות פירעון של תאגיד. משכך, נסקור כל אחד מהם, בנפרד.

חדלות פירעון של יחידים

מי רשאי להגיש בקשה לחדלות פירעון?

היחיד רשאי להגיש בקשה לממונה להליכי חדלות פירעון לפתיחה בהליך כאשר סך חובותיו עולה על 150,455 ש״ח, במידה ובמהלך ששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה מרכז החיים של היחיד היו בישראל ובמידה שבעת הגשת הבקשה יש בבעלות היחיד נכסים או עסקים בישראל.

מה ההבדל בין חדלות פירעון לפשיטת רגל?

יחיד שסך חובותיו נמוך מ-150,455 ש״ח רשאי להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל לשם פשיטת רגל.

השלבים המרכזיים בהליך חדלות פירעון:

מעת הגשת הבקשה מתחיל ההליך שמורכב בעיקרו משני שלבים מרכזיים: תקופת הביניים, היא תקופת הבדיקה הכלכלית, ותקופת התשלומים. להלן הצעדים הננקטים בכל תקופה:

1. תקופת ביניים – גיבוש תכנית כלכלית:

בראשית התקופה ממנה בית המשפט נאמן ליישום ההליך. במהלך תשעת חודשי התקופה בוחן הנאמן את מצבו הכלכלי של היחיד. מטרת התקופה לאפשר לנאמן להבין את הגורמים אשר הובילו את היחיד למצב חובותיו ולגבש תכנית לשיקום כלכלי.

בתקופה זו מוחלות מגבלות על היחיד אשר מצמצמות את עצמאותו הכלכלית, לדוגמת הגבלה על החזקת דרכון או על החזקת כרטיס אשראי. במקרים חריגים ישנה הסרה של אחת מההגבלות באישור בית המשפט. בנוסף להגבלות אלו הנאמן מחזיק בידיו את מרבית הסמכויות הכלכליות של היחיד, הוא מכנס את נכסיו ואחראי על ניהולם בפועל.

מטרת התקופה היא לצמצם את היכולת של היחיד להגדיל את חובותיו לנושים כמו גם ליצור הבנה מלאה לגבי מצבו ואפשרויות השיקום. בסיומה מגיש הנאמן דוח לממונה שמתאר את הגורמים שהובילו את היחיד למצב חובותיו. כעבור 60 ימים מקבלת הדוח מגיש הממונה לבית המשפט את התכנית לתהליך השיקום הכלכלי. תכנית זו היא הבסיס לצו לשיקום כלכלי, הוא המסמך המשמעותי שמכונן את המשך התהליך.

2. תקופת התשלומים – יישום התכנית הכלכלית:

תקופת התשלומים כוללת את היישום של התכנית לשיקום הכלכלי של היחיד כך שבסיומה יופטרו החובות ויוסדרו תשלומי החובות עד תום. בתקופה זו מוחל הצו לשיקום הכלכלי שאושר על ידי בית המשפט אשר מפרט את אופן תשלום החובות של היחיד, אשר על פי רוב ייפרס לאורך 3 שנים. כמו כן, ישנם מקרים בהם ליחיד אין יכולת להכנסה ונכסיו אינם מניבים רווחים מעבר למענה לצרכיו הבסיסיים, ובשל כך סך החובות של היחיד יבוטלו באופן מידי, בהתאם להחלטת בית המשפט.

בסיום תקופת השיקום ובתום תכנית התשלומים, היחיד מקבל הפטר ובכך הוא פטור מתשלום חובות אשר אין בידיו לפרוע. בכך, נשלם הלכה למעשה הליך חדלות הפירעון.

חדלות פירעון של תאגיד

איזה תאגיד יכול להגיש בקשה לחדלות פירעון?

על פי החוק החדש, תאגיד אשר אחד מהתנאים הבאים תקפים לגביו, רשאי להגיש בקשה:

• תאגיד שמצוי בחדלות פירעון או לחילופין במצב בו צו בית המשפט יימנע ממנו להגיע לחדלות פירעון.

• תאגיד אשר סך חובותיו עולה על 25,076 ש״ח.

הגבלות וסעד זמניים בתקופת ההמתנה לצו:

לאחר שהגיש התאגיד בקשה לחדלות פירעון ובעת ההמתנה לקבלת הצו מבית המשפט, מוטלות על התאגיד מספר דרישות אשר נועדו להקפיא את מרבית פעילותו הכלכלית, למעט פעילותו הכלכלית השוטפת באופן מצומצם. דרישות אלו כוללות הגבלות על ביצוע עסקאות מסוימות ללא אישור בית המשפט כמו גם דרישה להעברת ניהולו של התאגיד ושמירת נכסיו בידי נאמן זמני. כמו כן, בתקופה זו חל על התאגיד איסור לפרוע את חובותיו מן העבר, בנוסף לדרישה להקפאת ההליכים שמתבצעים נגד התאגיד. בתנאים מסוימים ישקול בית המשפט העברת סעד זמני לתאגיד.

החלטת בית המשפט על פירוק התאגיד או על הפעלתו לשם שיקומו

בשלב זה בית המשפט מכריע מהו סוג ההליך של חדלות הפירעון המתאים ביותר לתאגיד. ישנם שני סוגים של הליכים: הראשון הוא הפעלה מחודשת של התאגיד במטרה להוביל לשיקומו, השני הוא פירוק התאגיד. הבחירה בהפעלת התאגיד מתקיימת במידה ובית המשפט סבור כי ישנו פוטנציאל ממשי לשיקום, במידה וההפעלה לא תזיק לנושים ובמידה וקיים מימון לשם ההפעלה. אם אחד מהתנאים הללו מתקיימים, מתבצעת ההפעלה, ואם לאו, מבוצע פירוק של התאגיד.

הכרעה על הפעלת התאגיד:

במידה ובית המשפט מכריע על הליך בו מופעל התאגיד, הפעלתו מתרחשת בתקופה של עד 9 חודשים אשר במהלכה מוכרז התאגיד בתהליך שיקום. כחלק מתהליך זה מתבצעים מספר שלבים:

• הקפאת הליכים והגבלה על מימוש נכסים: 

נכסי קופת הנשייה מיועדים לפירעון חובות העבר ובנוסף מוקפאים הליכים נגד התאגיד ופירעון חובותיו. הקפאת ההליכים כוללת מגבלות שונות, שחלקן מוטלות על התאגיד וחלקן על הנושים.

• מינוי נאמן וגיבוש תכנית השיקום: 

במקביל להקפאת ההליכים שבתקופה זו ממנה בית המשפט נאמן אשר אמון על ביצוע ההליך של השיקום או על מכירתו העסקית של התאגיד במלואו או בחלקו. תפקידו של הנאמן לגבש את תכנית השיקום ולאשר אותה אל מול התאגיד, אל מול הנושים ואל מול בית המשפט. נאמן זה יכול להיבחר מתוך רשימה של נאמנים מומלצים על פי חוות הדעת של הממונה. יש לציין כי בית המשפט רשאי לבחור את הממונה במקרים מסוימים.

•  הפעלת התאגיד על ידי הנאמן בהתאם לתכנית: 

במידה וניתן צו להפעלת התאגיד מתבצעת פתיחת ההליכים. בנוסף, מופעל התאגיד במסגרת תכנית כלכלית לשיקום, או לצורך מכירת הפעילות העסקית של התאגיד, או לצורך שילוב של השניים. במשך תקופה זו חלות הגבלות על ביצוע של עסקאות חריגות או תשלום שכרוכים בנכסים מקופת הנשייה ללא אישור בית המשפט. לצד זאת מאשר בית המשפט שימוש במסגרת אשראי שנדרש למימון ההפעלה בתקופת השיקום. כחלק מההליך מוחזרות הסמכויות לנושאי המשרה של התאגיד באופן שהולם את הוראות התכנית. במקרה של החלטה על מכירת הפעילות העסקית של התאגיד ובמידה וההחלטה מאושרת על ידי בית המשפט, מחולקת התמורה של המכירה על פי חוק לנושים.

הכרעה על פירוק התאגיד:

במידה והתאגיד לא מקיים את הפוטנציאל לשיקומו או ששיקומו פוגע בנושים, בית המשפט מטיל צו על פירוק התאגיד. בהתאם לצו זה על הנאמן ליישם את הליך הפירוק ובמסגרתו נכסי קופת הנשייה ורווחי מימושם מועברים לנושים. לעיתים במסגרת הליך זה התאגיד ממשיך לפעול במטרה לקדם את פירוקו. כאשר מושלם הליך הפירוק מוטל צו של בית המשפט על חיסולו וחיסולו זה נרשם במרשם ומדווח בבית המשפט.

סיכום התהליך

תהליך חדלות הפירעון הינו תהליך משפטי ארוך שדורש ניהול מורכב של מסמכים ובקשות. במטרה לגבש הליך שיקום כלכלי של היחיד או של התאגיד אשר יביא את החייב להיפטר מחובותיו בצורה שהולמת את יכולתו הכלכלית, רצוי כי ההליך ילווה על ידי עורך דין מומחה בתחום. מאחר שמדובר בנושא מורכב ורגיש, חשוב לאתר משרד עורכי דין מנוסה ומקצועי, בכל הנוגע לטיפול בהליכי חדלות פירעון.

למשרדנו ניסיון רב שנים בתחום חדלות הפירעון, כאשר במהלך השנתיים האחרונות החלנו לצבור ידע וניסיון רב בטיפול בהליכי חדלות פירעון, לאור חקיקת 'חוק חדלות פירעון' החדש. אנו מלווים ברגישות, במסירות ובמקצועיות את כלל לקוחותינו, בין אם מדובר בחברה, ובין אם מדובר בלקוח פרטי, לכל אורך הדרך – החל מהגשת הבקשה לחדלות הפירעון, דרך החלטת בית המשפט על הדרך הרצויה, ועד לסיום ההליך. צרו עמנו קשר, והצטרפו לעוד עשרות קליינטים מרוצים.