פש"ר 38622-05-17 מיום 31.1.19
אדם העונה על השם אבי, ניהל חברה בבעלתו אשר עסקה בבניה והשקעות. החברה קרסה הואיל ולמרות שהצליחה להשיא רווחים משך שנים, לא הצליחה משך מספר חודשים למכור פרוייקטים שבנתה. החברה נקלעה לבעיה תזרימית, אשר הבנקים "סגרו את הברזים" ולא אישפרו מתן הלוואות או אשראי נוסך לחברה. החייב חתם ערבות אישית לחובות החברה, ולפיכך נקבע לחובות אישיים בסך של כ- 10,000,000 ₪!
החייב גרוש ואב לשני ילדים מתוכם ילד קטין אחד. החייב מתגורר בבית הוריו. החייב הגיש 31 תביעת חוב בסך שולל של 8,480,649 ₪.
לדיון בתוכנית פירעון, התייצב אחד הנושים והתנגד ליתן לחייב צו הפטר מנימוקים שונים. המנהל המיוחדת טענה בדיון כי: "החייב ישב אצלי בחקירה, וכל החוסרים אשר נמצאו בבקשה לצו הכינוס הובהרו לחייב, החייב לקח ייצוג הולם אשר ריפא את מחדליו בתחום הפרוצדורלי ועל כן, אני סבורה בנסיבות העניין שתוכנית הפירעון המוצעת …הינה הולמת".
בית המשפט אימץ את עמדת המנהלת המיוחדת (בהסכמה עם ב"כ החייב), וקבע כי לאחר שקילת מכלול השיקולים, הוא מאמץ את המתווה המוצע בדו"ח המנהלת המיוחדת ואשר זכה להסכמת הכנ"ר. המנהלת המיוחדת עברה אחת לאחת על כך הנקודות אשר הועלו ופורטו בהתנגדות של הנושה והודיעה כי היא בדקה את הכל וכי בנסיבות אלו אין מקום למנוע גיבוש תוכנית פירעון כאשר ככל שמסיבה זו או אחרת יאותרו נכסים נוספים, אלו יוקנו לקופה ובתוספת לסכום שנקבע במסגרת תוכנית הפירעון. הכנ"ר בדק זאת בפעם השנייה מול המנהלת המיוחדת ובחן את כלל הטענות והגיע למסקנה כי אין מניעה לגבש תוכנית פרעון.
בית המשפט נעתר לבקשתו ואישר תוכנית פרעון מתונה קרי סך של 270,000 ₪ ב- 78 תשלומים.
